Magen David
Kedoshei Israel Logo
Beit Knesset Text
Kehilat Kedoshei Israel Text
 

זמנים ומועדים
פרשת השבוע
וישב
זמנים
זמן הדלקת נרות
16:19
מוצאי שבת
17:23
תפילות יום חול
שחרית
05:45
מנחה
16:25
ערבית
17:25
תפילות - שבת
מנחה ערב שבת
16:29
שחרית
08:00
מנחה
16:19
ערבית מוצ"ש
17:20

 



אתר חדש לקהילה


אודותנו

בית הכנסת הוקם ע"י ניצולי שואה, בשנות החמישים. המייסדים שכרו שתי דירות צמודות קטנטנות והפכו אותן לבית כנסת. הם קראו למקום "קדושי ישראל" היו ביניהם אשר לא ידעו את יום פטירת יקיריהם. לכן קדושי ישראל יהווה מעין גלעד לנספי יקיריהם בשואה, בפרט ובכלל ולחללי מערכות ישראל, "דם בדם נפגשו". למייסדים היה חשוב שאופי בית הכנסת יהיה ציוני. ולכן מאז ומתמיד בבית הכנסת מתפללים לשלום מדינת ישראל, לשלום החיילים ומאוחר יותר גם לחזרת השבויים והנעדרים. כיום, אנו, ממשיכי דרכם. עם זאת מטבע הדברים, השתנה הרכב המתפללים וקיים תהליך הטרוגניזציה ומתכנסים בו בעלי רקעים שונים (אירופה, מרוקו, אתיופיה, תוניס, בריה"מ לשעבר וארה"ב), בעלי אורח חיים שונה (דתיים ושאינם דתיים) ובעלי דעות פוליטיות שונות.

בשנת תשס"ח הגיע הועד להחלטה שיש לחולל שינוי מהותי כדי להתפתח. הועד החליט להפוך מבית כנסת לקהילה ולבנות מרכז קהילתי. כמו כן הועד החליט לבחור ברב. אבל, לא רק לפסוק הלכות אלא בעיקר להוביל אותנו במהלך להפיכתנו לקהילה ולמרכז קהילתי. עליו לאמץ את החזון, יהדות ברוח אוניברסאלית, תפקיד רב קיבל משמעות חדשה לנו ולמתפללים, הרבה מעבר לעניינים הלכתיים. עליו להוביל מהלכים ארגוניים וחברתיים אשר יביאו להרחבת המעגל הקהילתי ברבגוניות שבה ולהפוך לאבן שואבת לחיזוק הזהות היהודית בקרבנו. לא הצטרכנו לחפש רחוק, בקרבנו מצאנוהו. הרב שרון שלום עלה מאתיופיה, גדל בעירנו וצמח בקרבנו.הוא קיבל את הסמיכה לרבנות דרך הישיבה הגבוהה בגוש עציון והיום הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן. הרב שרון התחיל את עבודתו בקיץ תשס"ח הודות לשיתוף הפעולה ההדוק עם ארגון רבני "צוהר" אשר מלווה אותנו בכל ומסייע לנו.

אנו סבורים שהזהות היהודית היא כוכב עם שבעה קודקודים: העם, הארץ, התורה והמסורת, התרבות, השואה, הקהילה והמשפחה. בתקופה הפוסט מודרנית בה אנו חיים, נוצרו בקיעים כמעט בכל הקודקודים. לכן צעד זה הוא חשוב ביותר. מרכז קהילתי שלא כבית כנסת הוא מקום שמתכנסים שוקק חיים כל הזמן, פתוח לכל יהודי, מקום שנותן הזדמנות לדיאלוג בין אנשים, לחיזוק התודעה היהודית ועיסוק בשאלת הזהות היהודית. מחד מקום קהילתי משמש מקום ל"דבק" בין המשפחות ומאידך משאיר מקום גדול לעצמאות אינדיבידואלית. אכן "ראה אוכלוסין של בני אדם, אומר ברוך חכם הרזים, כשם שאין פרצופותיהן שוין זה לזה, כך אין דעתן שוה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו" אנו חושבים שהתנאי להיות ראוי לפגישה אם אלוקים הוא ראשית לדעת לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. לכן זה מה שהופך את המקום למיוחד כל כך מקום הטרוגנית (בדעות, בהשקפות ובאורח החיים). כבר היום יש לנו בבית הכנסת יוצאי גלויות שונות וילידי הארץ מעדות שונות. הרב עלה מאתיופיה ואישה מכהנת בוועד. ובכלל ראש עירנו, מר אבירם דהרי שואף להפוך את עירנו למרכזי קהילות כי בכך אפשר לחבר בין המשפחות וגם לחזק את הזהות היהודית על רכיביה השונים. וביתר עניין ראש העיר תומך בנו לא רק בדבור אלא במעשה. הוא מוביל מהלך בו נקבל את המגרש הסמוך לבית הכנסת כדי להוציא לפועל את תוכניתנו: לבנות מרכז קהילתי אשר ישמש כמרכז חיינו. כבר עכשיו אפשר למנות מתוך חלק מהפעילות המבורכת של שינוים הללו

  • קשר עם בתי ספר ממלכתיים להרחבת מעגל חוגגי בר מצוה.
  • פעילויות עם ארגון ניצולי השואה בעיר.
  • הרחבת מעגל הזוגות הנישאים ברוח רבני צוהר.
  • אירוח קבוצות מהארץ ומחו"ל.
  • תמיכת גמ"ח לנזקקים.
  • פעילות סביב הלוח העברי
  • שעור שבועי בתוכנית "אבות ובנים".

אנו רוצים להרחיב פעילות חשובה זאת, יש לנו חזון ואנו רוצים לזכות אותך בשותפות במימוש חזוננו.

  1. בנין מרכזי:
    • מקלט – ישמש גם לפינות משחקים
    • קומת קרקע
      • אולם ל 200 נפש שאפשר לחלקו ל 4 ע"י קירות ניידים ואטומים לקול. האולם ישמש לארועים, כנסים וסדנאות.
      • ספריה פעילה שתהיה מרכז הדרכה לחיזוק הזהות היהודית ובמיוחד לנושא השואה.
      • מטבח מבשל, כדי לקיים ארועים שיעזרו במימון פעילות המרכז.
      • משרד לרב הקהילה ולאחראי/ת על כל הפעילויות.
  2. מגרש חניה. אין מקום חניה בסביבה הקרובה.
  3. בית "עזר מציון". עזר מציון היא אגודה שמסייעת לחולים ולנזקקים. השירות ניתן לכל תושבי הדרום. הם שוכנים המקלט ואנו רוצים לאמץ אותם לליבנו.
  4. חקלאות קהילתית. נקצה שטח אדמה לגידולי תבלינים (אוכל בריא)ע"י תלמידי בית הספר. אנו רוצים לקרב אדם לאדמה.